שושלת המורים ביוגה
היוגים מתייחסים לידע כאל דבר קדוש, ובמשך אלפי שנים הידע עבר בשושלות של מורים ותלמידים. המורה הוא צינור להעברת ידע קדוש.
גורו הוא יותר ממורה, הוא כמו אב, חבר קרוב אשר אוהב את תלמידיו. הוא מאסטר בתחומו ומהווה השראה לכל סובביו. לגורו ידע נרחב בספרי הקודש.
בסנסקריט "גו" משמעו החשכה של הבורות; ו"רו" משמעו האור הנשגב של הידע. כלומר, הגורו הוא האיש אשר מסיר את החשכה של הבורות ואת האשליה של עולם המאיה בעזרת אורו של ידע האמת. גורו הוא מורה אשר הגיע למצב של הגשמה עצמית, וחי במצב תודעה גבוה.
רישיננדה שייך לשושלת עתיקה של מורים. בזכות המורים הידע הנשגב עבר והאיר מיליוני תלמידים ושואפים רוחניים ברחבי העולם.
סוואמי שיבננדה (1887-1963)
סוואמי שיבננדה נולד ב-8.9.1987 בכפר בדרום הודו, בטאמיל נאדו, למשפחה של בראמינים, משפחה מוערכת של כהנים. מגיל צעיר היה נוהג לחלוק עם הזולת ולתת באהבה ממה שהיה ברשותו. בין היתר, אהב לעסוק בהתעמלות ובסייף, למרות שזה לא היה נהוג בין אנשי דת, ומשפחתו התנגדה לכך. שיבננדה הראה מגיל צעיר פתיחות מחשבתית ואהבה לידע וחיבור הגוף והנפש.
כאשר גדל התקבל ללימודי רפואה במלזיה, ובלימודיו היה מצטיין.
באופן טבעי רצה להמשיך לתת ולשרת את הזולת. מסופר עליו שהיה רופא מבריק, ותמיד פעל בחוסר אנוכיות. דאג לטפל בעניים ובחולים אשר בהם אף אחד אחר לא רצה לטפל... ותמיד טיפל בהרבה אהבה ונתינה.
בשלב מסויים הוא ראה שהרפואה המערבית אינה מהווה מזור לבעיות המהותיות של האדם, ואינן מביאות לבריאות כוללת ואמיתית. שיבננדה פרש מחיי הרפואה לחיי פרישות וסגפנות, טייל בהודו מדרום ועד צפון במשך שנה כנווד, עד שהגיע לרישיקש ושם התמקם. ברישיקש קיבל חניכה ממורהו סוואמי וישווננדה והפך לסוואמי. מאחר והיה לו ידע נרחב ברפואה, הוא טיפל בסוואמים ואנשי הדת השונים שחיו ברישיקש אשר היו זקוקים לריפוי.
שם פיתח את שיטת התרגול שלו ואת גישת יוגת הסינתזה אשר משלבת את ארבעת שבילי היוגה (יוגת הפעולה, יוגת הדבקות, יוגת השליטה בהכרה, ויוגת החוכמה) לאורח חיים אחד. נהג ללמד על ששת הפעולות הבסיסיות שלבדן יביאו אדם להגשמה עצמית: "שרת, אהוב, תן,טהר, מדוט והגשם".
ברישיקש פתח את האשראם שלו.
סביב שיבננדה תמיד הייתה אוירה של חוםפ ואהבה. הוא היה ידוע בציבור כאיש מאוד מואר, ותלמידיו רצו תמיד לשהות לידו. נוכחותו נתנה להם השראה גדולה.
שיבננדה כתב מאות של ספרים ועשה זאת מתוך שליחות להפיץ את הידע הקדוש לכל עבר.
סוואמי שיבננדה עזב את גופו הפיזי ב1963 והשאיר אחריו תרבות ומסורת נרחבת, ואלפי תדמידים ברחבי העולם.
שיבננדה הוא סוואמי בשושלת סראסווטי.
סוואמי וישנודבננדה (1927-1993)
סוואמי וישנודבננדה היה תלמידו הקרוב והבכיר של סוואמי שיבננדה אשר הקים אירגון עולמי ללימוד יוגה בהשראתו של המאסטר שיבננדה.
וישנודבננדה נולד בעיירה קטנה בקארלה שבדרום הודו ב-1927.
מילדות ניחן בראש דידקטי ואהב ללמוד כיצד דברים עובדים לעומק. הצליח להתקבל לצבא, שם קיבל הכשרה טכנית.
במהלך שירותו הצבאי נתקל בעלון מידע בפח האשפה שבמשרדו בו קרא על סאדנה טאטבה, מעין רשימת עצות מהגורו לניהול התרגול הרוחני בחיי היומיום ע"פי סוואמי שיבננדה.
וישנודבננדה, שגם כך בחייו החל לפקפק בדברים שלימדו אותו על טבע העולם, הוא ידע שיש משהו מעבר לעולם הפיזי, ושהאושר אינו טמון באובייקטים חיצוניים, שיש יותר בעולם הזה מאשר להיוולד, לעבוד, ואז למות. לכן הוא נמשך לאשראם של סוואמי שיבננדה ונסע לרישיקש בגיל 18.
כאשר פגש את המאסטר שיבננדה התרשם מאוד מנוכחותו, וכמו כן, גם שיבננדה זיהה בו את התלמיד המצטיין שבתוכו, וטיפח אותו במשך 12 שנה.
וישנודבננדה הפך למומחה להאטה יוגה כבר בגיל 21 בעידודו של המאסטר. והחל לכתוב ספרים, בין היתר, את "ספר היוגה השלם", ורכש לו שם בקרב מומחי יוגה גדולים בהודו.
בגיל 32 יצא לשליחות ע"י שיבננדה למערב. "המערב מחכה ליוגה", כך אמר לו ונתן לו 10 רופי לדרך.
וישנודבננדה החל דרכו בארה"ב והצליח להכים מרכזים ואשראמים, מחנות ריטריטים ליוגה ומשך אלפי אנשים לתירגול ולימודי יוגה, ובמשך השנים הכשיר אלפי מורי יוגה אשר מעבירים את הידע. מטרתו העילאית הייתה להביא שלום עולמי, ושלום עולמי - מתחיל בשלום פנימי של האינדיבידואל. יוגה היא הכלי להבאת האנושות לשלום פנימי, וכך לא יהיה עוד צורך במלחמות.
סוואמי וישנודבננדה היה אדם פעיל מאוד ויזם המון פעילויות אקטיביסטיות למען השלום, משימות שלום חוצות גבולות, לעיתים תוך סיכון עצמי. הוא היה טס במטוס שלו בין גבולות של מדינות אשר שרויות במלחמה, אפילו יזם משימות שלום בין ישראל ומצרים, ישראל וירדן. הוא ראה עצמו כתושב העולם - ראה בתודעת האחד, דרך השלום כערך עליון - ועד ימיו האחרונים הקדיש את חייו למען השלום.
אדי שנקרצ'ריה (המאה ה-7 לספירה/ המאה ה5 לפנה"ס )
אדי שנקרצ'ריה היה פילוסוף ומורה רוחני מהחשובית במסורת היוגה ובהינדואיזם.
שנקרצ'ריה מגיל צעיר היה גאון והיה בעל ידע אדיר בכתבי הקודש, התמחה בכתבי האופנישדות, הסוף של הוודות. בגיל שמונה נדר את נדר הסניאסה, והתנזר לשארית חייו. חייו בגופו הפיזי היו קצרים, אך השפעתו על העולם היא בלתי מעורערת.
הוא חי במאה השביעית לספירה, אמנם לא ידוע בדיוק מתי נולד ומתי נפטר מגופו הפיזי. עם זאת, ישנן גרסאות הטוענות שחי הרבה לפני כן, במאה החמישית לפנה"ס.
נולד ככל הנראה בקלאדי, כפר קטן בקארלה שבדרום הודו.
שנקרצ'ריה חי בתקופה בה ההינדואיזם איבד מכוחו, וראה שליחות בזריעת חיים חדשים בכתבי הקודש, ובעת נדודיו בהודו, כתב פירושים לכתבים העתיקים. בעת נדודיו פגש מורים וחכמים רבים, אודות מפגשים אלה אפשר לקרוא ב"שנקרה ויג'ייאמס".
שלשה אימרות חשובות משוייכות לאדי שנקרצ'ריה.
"ברהמן לבדו הוא אמיתי"
"היקום הינו תופעה בלבד"
"ברהמן וג'יווה אינם שונים במהותם"
ברהמן לבדו הוא אמיתי - ברהמן הוא האמת האינסופית, נועם אינסופי, ידע אינסופי - הוא הקיום עצמו - והוא הדבר היחידי שקיים ואין שני לו. ה"שניות" הינה אשליה. האשליה של לידה ומוות היא רק צל של המציאות, שהיא אינסופית.
היקום הינו תופעה בלבד - העולם אותו אנו חווים דרך החושים החיצוניים הינו תופעה של ההכרה שלנו בלבד, והוא תוצר של הכח האשלייתי של ברהמן - המאיה שקטי. כלומר, ברהמן הוא הקיום עצמו, והיקום הינו רק תופעה שלו, השתקפות מסויימת של ברהמן.
ברהמן וג'יווה אינם שונים במהותם - ג'יווה היא ה"נשמה הפרטית", או ליתר דיוק, נשמה שעוד לא הגיעה להבנה עילאית, להבנה שהיא אחד עם העליון, עם האלוהות. ג'יווה היא ברהמן, אשר שרויה באשליה שהיא מוגבלת ע"י הגוף וההכרה, אך למעשה, אין הפרדה ואין הבדל בין ג'יווה וברהמן.
שנקרצ'ריה הוא ראש לשושלת ענפה של סוואמים, מורים גדולים ליוגה - שושלת סראסווטי. סוואמי שיבננדה, סוואמי וישנודבננדה שייכים לשושלת סראסווטי.